שקיפות עורפית – כל מה שאת צריכה לדעת

שקיפות עורפית – כל מה שאת צריכה לדעת

18/06/2019 0 By SwrWlCyyDh

בדיקת שקיפות עורפית הינה בדיקה סונוגראפית פשוטה המאפשרת גילוי של מגוון מומים מולדים בשלב מוקדם יחסית בהריון

מהי הבדיקה

כאמור מדובר בבדיקת אולטראסאונד. בהדמיית אולטראסאונד לצורך מדידת שקיפות עורפית הבודק (רופא גניקולוג בדרך כלל) ינסה להדגים את העובר בצורה כמה שיותר סאגיטאלית= "חתך אמצע".

לאחר מציאת תמונה מתאימה, המחשב המוטמע בכל מכשיר אולטראסאונד מאפשר מדידה של אורך החלק האחורי של צוואר העובר, אזור העורף. שם האזור בלטינית הוא נוכום, ולכן בדיקת שקיפות עורפית נקראת גם שקיפות נוכאלית (nuchal translucency testing, או NTTבקיצור).
מתי ניתן לבצע את הבדיקה

בדיקת שקיפות עורפית מתבצעת הרבה לפני בדיקת מי שפיר לדוגמא, בחלק הראשון של הטרימסטר השני להריון. הבדיקה מהימנה החל מהשבוע ה-11 להריון, וניתן לבצעה עד סוף השבוע ה-14 (כלומר עד שבוע 13 ושישה ימים).

אליה וקוץ בה

בדומה לכל ה"תאריכים" בהריון, גם כאן השבועות נספרים מן הווסת האחרונה בדרך כלל, ולכן גיל העובר ה"אמתי" (מרגע ההפריה) יכול להיות מעט שונה. במידה והווסתות של האישה סדירות ומחזור הווסת הוא בן 28 יום, ניתן להניח כי גיל העובר נמוך בשבועיים בדיוק מגיל ההריון לפי ווסת אחרונה (שכן הביוץ, ולכן גם ההפריה, התרחשו כנראה 14 יום לאחר תחילת הדימום).

עם זאת, נשים רבות הן בעלות מחזור ארוך או קצר יותר, והקושי בקביעת גיל העובר המדוייק מוחמר שבעתיים כאשר מדובר על מחזור לא סדיר. אי לכך לעיתים קרובות גיל העובר שונה במידה רבה ממה שנקבע לפי גיל ההריון (כלומר לפי וסת אחרונה).

כיוון שהערכים של שקיפות עורפית, כלומר העובי של אזור העורף, משתנים עם גיל ההריון, חשוב מאוד לדעת את גיל העובר המדוייק כדי לקבוע באם מדובר בשקיפות עורפית מוגברת או שבכלל בדיקת שקיפות עורפית זו היא בגדר הנורמה.

קיימות שיטות שונות לקביעה מדויקת יותר של גיל העובר (רובן באמצעות אולטראסאונד), אליהן לא ניכנס מקוצר היריעה. עם זאת, חשוב להבין שבדיקת שקיפות עורפית לעולם לא נלקחת כמדד יחיד לתקינות (או חוסר תקינות) ההריון.

גילוי מוקדם

בדיקת שקיפות עורפית מאפשרת גילוי מוקדם של כמה וכמה בעיות רפואיות בעובר:

  1. תסמונת דאון- בשילוב עם בדיקות דם פשוטות (בטא HCGוחלבון עוברי, שתיהן חלק מן ה"תבחין המשולש) וגיל האם שקיפות עורפית מאפשרת גילוי של למעלה מ-87% מן העוברים הסובלים מתסמונת דאון. עם זאת, חשוב לזכור כי הבדיקות הללו עלולות להעלתו חשד לתסמונת דאון גם בקרב כ-5% מן העוברים הבריאים, לכן גם בדיקה "לא תקינה" דורשת המשך בירור (בדרך כלל באמצעות בדיקת מי שפיר או סיסי שליה).
  2. הפרעות כרומוזומליות אחרות (ונדירות יותר), כגון תסמונת טרנר ואחרות.
  3. בעיות לב, שרירים ועצמות- בייחוד כאשר בדיקות אחרות שללו הפרעות כרומוזומליות, אולם השקיפות העורפית עדיין מוגברת.

 
בדיקת שקיפות עורפית מאפשרת סינון ראשוני של מגוון רחב של מומים מולדים. גם כאשר השריית הפלה אינה בגדר אופציה עבור הזוג, חשוב לבצע את הבדיקה בזמנה (בין שבועות 11-14) לצורך היערכות מוקדמת וטיפול נאות בעובר.